ביקשתי מ־Base44, הכלי שבו מתארים במילים פשוטות מה רוצים והוא בונה את האפליקציה בלי לכתוב קוד, משפט אחד בלבד: ״בנה אפליקציית טיולים לגיל השלישי״. תוך דקה משהו נבנה.
וזה בדיוק העניין. לבנות זה כבר לא החלק הקשה. היום, עם בינה מלאכותית, כמעט הכול אפשר לבנות. החוכמה היא לדעת מה. ההבדל בין ״בנה אפליקציית טיולים לגיל השלישי״ לבין בקשה שבאמת מתארת מה צריך הוא האפיון: תיאור ברור של מה בונים, בשביל מי, ולמה. במאמר הזה ריכזתי שש שאלות שכדאי לענות עליהן לפני שבונים, ואת מה שיוצא מהן בסוף: מתכון לבקשה טובה.
שש שאלות לפני שבונים
- למי זה עוזר?
- מה הבעיה, ולמה היא חשובה?
- איפה זה נכנס ביום־יום, ומה הערך?
- איך נדע שזה עובד?
- מה בונים, ומה אם...?
- איך זה נראה?
לאורך המאמר נלך עם אותו רעיון: אפליקציה שבונה לכל אדם טיול לפי הגיל, היכולות, תחומי העניין והזמנים שלו. התשובות שתקראו כאן אמיתיות: כך ענו עליהן משתתפי הקורס שלי, צעד אחר צעד.
1. למי זה עוזר?
נתחיל במשחק ניחוש. בנק בלי סניפים, עם השם פפר: למי הבנק הזה פונה? ועכשיו האפליקציה של בנק לאומי: ולמי היא פונה? ההבדל בולט: הצבעים, המילים, וכמה דברים יש על המסך. והטוויסט: פפר היא של בנק לאומי. אותו בנק, שני קהלים, שתי שפות שונות לגמרי.
למה מתמקדים בקהל אחד? משתי סיבות:
- כלכלית: אי אפשר לבנות ולשווק לכולם, וכל קהל צריך דברים אחרים.
- שפה: המילים, הטון והעיצוב צריכים לדבר לאדם אחד. אי אפשר לדבר באותן מילים לבן 20 ולבן 75.
והדוגמה ההפוכה: Pelephone Car, מפרסומת מ־2018. קופסה קטנה לרכב, ובתוכה הכול: וויפיי לילדים, מוזיקה, איתור הרכב, התראות על תקלות ומעקב אחרי הנהיגה. להורים, לנהגים צעירים, לבעלי עסקים ולמשפחות. כלומר, לאף אחד במיוחד. ועכשיו שאלה: אתם משתמשים בזה? מכירים מישהו שמשתמש?
כשמדברים עם כולם, אף אחד לא מרגיש שמדברים אליו.
גם הניסוח עצמו צריך להכיר את הקהל. ב־Keepers ראינו את אותו מסר בשני ניסוחים. האחד, בשפה שיוצרת ביטחון: ״נעזור לכם לדעת שהילד שלכם מוגן בווטסאפ״. השני, בלי להכיר את הקהל: ״אהלן, רוצה שלא יתבריינו על הילד שלך בווטסאפ?״. לאיזה מהם הייתם נותנים לשמור על הנכד?
ומה זה אומר כשהקהל מבוגר?
- ודאות: לדעת מה יקרה כשלוחצים, ולקבל אישור שזה הצליח.
- טקסט גדול.
- מילים פשוטות.
- פחות אפשרויות בכל מסך.
תנו לו שם. במקום ״מבוגרים״, כותבים אדם אחד: פרסונה. כך נראה כרטיס הפרסונה של אפליקציית הטיולים:
- מי הוא: מושיקו, בן 75. קשה לו ללכת ברגל, ומדרגות עושות לו כאבי גב. מעדיף לטייל לבד, ולא בטיול מאורגן.
- מה מניע אותו: לחוות את העיר לפי מה שמתחשק לו באותו יום: אוכל טוב, אתרים היסטוריים, ספא, טבע ונופים. ובעיקר פסטיבלים ואירועים מקומיים, שבהם הוא מרגיש חלק מהמקום.
- מה מפריע לו: החשש שלא יהיו שירותים קרובים, אתרים שמתברר בשטח שהם סגורים, ופספוס של המקומות החשובים באמת.
- איך הוא מתכנן היום: מחפש באינטרנט, שואל המלצות, קורא בעיתון. לאחרונה התחיל לשאול את ChatGPT, אבל לא מקבל תשובה מקיפה.
- במילים שלו: ״החיים קצרים, ואני רוצה להפיק מכל טיול את המירב.״
מה שמניע אותו ומה שמפריע לו הם מה שהופך את הכרטיס לכלי עבודה: מהם נגזרות ההחלטות על המוצר, ועל השפה שבה הוא מדבר.
2. מה הבעיה, ולמה היא חשובה?
הבעיה הראשונה שאנשים אומרים היא בדרך כלל רק הסימפטום. לכן משתמשים בשיטת ה״למה״: שואלים ״למה?״ שוב ושוב, בעדינות, כמו בשיחה, עד שמגיעים לכאב. הנה דוגמה קצרה. מרים, 74, מחיפה, הנכדים בתל אביב, אומרת: ״אני עמוסה מההודעות בווטסאפ, ולא עומדת בקצב של הצעירים״. נשמע ברור: צריך מסנן הודעות. או שלא?
- ״אני עמוסה מההודעות, ולא עומדת בקצב.״ למה?
- ״יש מאות הודעות ביום בקבוצה המשפחתית.״ למה?
- ״התמונות של הנכדים נעלמות בין כל ההודעות.״ למה?
- ״כולם מדברים על משהו, ואני לא יודעת על מה.״ למה?
- ״אני מרגישה שאני כבר לא חלק מהחיים שלהם.״
זה לא שיש לה יותר מדי הודעות. היא מרגישה שהיא כבר לא חלק מהחיים של הנכדים. ובמקום מסנן הודעות, בונים לה ״הפינה של סבתא״: התמונות והאירועים, פעם בשבוע. אותה מרים, אותה קבוצת ווטסאפ, ושתי אפליקציות שונות לגמרי.
ועכשיו מושיקו. במבט ראשון יש לו רשימה של בעיות מעשיות: התמצאות בשטח, החשש לפספס את האתרים החשובים, שירותים נגישים, ומה פתוח בפועל. כבר קרה שהגיע למקום והוא היה סגור, וזה מאוד מתסכל. ומדרגות שעושות לו כאבי גב.
למה זה מתסכל אותו יותר מכל דבר אחר? כי כשזה קורה, הוא מרגיש שטיול ״לא בשבילו״, שהוא כבר עבר את הגיל. היו פעמים שהמשפחה טיפסה, והוא לא יכול היה. הם התפצלו, והוא ישב בבית קפה וחיכה עד שיחזרו. והוא חושש להיות נטל, או לאכזב את המשפחה.
הכאב האמיתי: מושיקו לא רוצה לוותר על הטיול. הוא מפחד שהגיל יגזול ממנו את ההנאה, ושהמשפחה תראה בו נטל.
כמה זה כואב? בעיה אמיתית היא בעיה שכואבת. שלוש שאלות עוזרות לבדוק את זה:
- מה הוא עושה היום במקום?
- כמה זמן או כסף זה עולה לו?
- כמה פעמים בשבוע זה קורה?
ההוכחות מגיעות משיחות עם אנשים שחווים את הבעיה.
כמה אנשים כאלה יש? נתון אחד שמראה את הפוטנציאל מספיק.
טיפ: אפשר לשאול את ChatGPT, אבל תמיד מבקשים מקור, ובודקים אותו.
3. איפה זה נכנס ביום־יום, ומה הערך?
מחפשים את הרגע המדויק שבו האפליקציה נכנסת לחיים של המשתמש. ושואלים: מתי פותחים? מאיזה מכשיר? כמה זמן? ומה יגרום לחזור?
אין רגע ברור ביום? זה סימן אזהרה.
אצל מושיקו יש שני רגעים. הראשון הוא התכנון: כשבועיים־שלושה לפני הטיול, מהטלפון. שם הוא נמצא רוב הזמן. השני הוא הטיול עצמו: שם הוא חוזר לאפליקציה פחות לתכנון, ובעיקר כדי להתאים את הטיול לשינויים, ולוודא שהוא עומד במסלול שתכנן.
המקום שבו משתמשים קובע איך המוצר נראה. שני רגעים הם כמעט שני מוצרים, ולכן מחליטים מה העיקר. אצל מושיקו, העיקר הוא התכנון.
ומה הערך? משפט אחד של לפני ואחרי:
- היום: מושיקו מבזבז זמן על חיפושים, מפספס אתרים חשובים, מגיע לאתרים סגורים, ונשאר לבד כשהמשפחה ממשיכה.
- עם האפליקציה: הוא מתכנן בלי לבזבז זמן, חוזר בשלום בלי כאבי גב, הטיול עומד בציפיות, והוא מרגיש שהגיל לא מגביל אותו.
זה החזון הקטן של המוצר, וזה מה שכותבים בראש הבקשה ל־Base44.
4. איך נדע שזה עובד?
אפס. זה מספר המשתמשים השבועיים של ״שחזור בצבע״, כשבניתי אותו לראשונה. כולם אהבו, ואף אחד לא חזר. המדד הנכון לא היה ״כמה אהבו״, אלא ״כמה חזרו בפעם השנייה״. אם הייתי מודד מההתחלה כמה חוזרים, הייתי יודע תוך שבוע.
לא צריך מערכת מדידה. בוחרים מדד אחד, פשוט, שאפשר לבדוק בעצמכם: מי, כמה פעמים, ותוך כמה זמן.
לאפליקציה של מושיקו הוצעו כמה מדדים, ביניהם דירוג שביעות רצון של 5 מתוך 5. אבל דירוג נעים לשמוע, ולבד הוא לא אומר אם אנשים חוזרים. לכן המדד שנבחר הוא: מושיקו חוזר לאפליקציה במהלך הטיול, ועומד ב־80% מהתכנון. הדירוג נשאר מדד משני.
ומכל מה שעברנו עליו עד כאן יוצא משפט אחד:
עבור ___ שמתקשים ב___, האפליקציה תאפשר ___, ונדע שזה עובד כש___.
אצל מושיקו: עבור מושיקו, בן 75, שמתקשה בהליכה ופוחד לפספס את מה שחשוב לו, האפליקציה תבנה טיול שמתאים ליכולות ולתחומי העניין שלו, ונדע שזה עובד כשהוא חוזר אליה במהלך הטיול ועומד ב־80% מהתכנון.
אם אפשר להגיד את המשפט הזה בבירור, אפשר לבנות.
5. מה בונים, ומה אם...?
עכשיו, כשיש תוכנית, מגדירים מה בדיוק בונים. כל אפליקציה טובה בנויה סביב פעולה מרכזית אחת: הדבר האחד שהמשתמש חייב להצליח לעשות. ומה חייב להיות בשבילו: 3–5 דרישות, לא יותר.
אצל מושיקו, הפעולה המרכזית היא לתכנן טיול בלי לבזבז זמן, ולחזור בשלום בלי כאבי גב. ושלוש הדרישות:
- תכנון לכל יום: אטרקציות, הופעות ותרבות, מסעדות ומלון. לכל מקום: שעות פתיחה, שירותים נגישים באזור, רמת הקושי בהליכה, קישור לגוגל מפות וקישור ישיר לאתר.
- עריכה של מסלול קיים.
- גמישות בזמן אמת: מוסיפים אילוץ, כמו ״יורד גשם״ או ״כואב לי הגב היום״, ומקבלים מיד הצעות לאטרקציות אחרות.
מה לא נכנס לגרסה הראשונה? Zappos, חנות הנעליים, התחילה כאתר עם תמונות של נעליים מחנויות בשכונה, בלי מחסן. כשמישהו הזמין, המייסד הלך לחנות, קנה, ושלח. קודם בודקים שאנשים קונים, ורק אז בונים את כל השאר.
אצל מושיקו עלתה גם דרישה רביעית: לראות את המסלול בלי אינטרנט. היא חשובה, אבל גדולה, ולכן עברה לרשימת ״אחר כך״. בינתיים יש פתרון פשוט: אפשר להדפיס את המסלול. מה שלא נכנס לא נמחק, הוא רק מחכה לגרסה הבאה.
ומה אם...? אלה מקרי הקצה. לא את כולם, רק את אלה שמשפיעים על המשתמש. אצל מושיקו:
- אתר סגור ביום שתוכנן? האפליקציה מציעה חלופה קרובה שמתאימה ליכולות ולתחומי העניין שלו.
- בטיול יש גם צעירים? האפליקציה מתחשבת קודם במבוגר, אלא אם ביקשו אחרת.
- מושיקו בחר בכל זאת מסלול מאתגר? האפליקציה מציינת את רמת הקושי בבירור.
- אין אינטרנט? מדפיסים את המסלול.
6. איך זה נראה?
מתארים 2–3 מסכים ומה יש בכל אחד, את גודל הטקסט, את הצבעים, ובאיזו שפה האפליקציה מדברת. אצל מושיקו:
- שאלון העדפות: תחומי עניין, יכולת הליכה, מדרגות, שירותים קרובים, כשרות, תקציב ומשך הטיול.
- הצעת מסלול: המסך הראשי, עם מסלול לכל יום וכל הפרטים על כל מקום.
- עריכה בזמן אמת: שינוי טיול קיים, יצירת טיול חדש, והוספת אילוץ שמציע חלופות.
ובכל המסכים: טקסט גדול, צבעים וניגודיות חזקים, וכפתורים גדולים. השפה פשוטה וחמה, ומכבדת את המשתמש.
ולא חייבים להסביר הכול במילים. אפשר גם להראות לבינה המלאכותית תמונה:
- שרטוט על דף (בתעשייה קוראים לזה Wireframe).
- צילום מסך של אפליקציה שאתם אוהבים.
- או לבקש ממנה להציע 3 אפשרויות, ולבחור.
האפיון הוא המתכון לבקשה טובה
כל התשובות לשש השאלות, לפי הסדר, הן האפיון. וכל אחת מהן היא שורה בבקשה:
- למי: אדם אחד, עם שם וגיל.
- הבעיה: במשפט, ולמה היא כואבת.
- ביום־יום: באיזה רגע, ומאיזה מכשיר.
- הערך: היום ___, ועם האפליקציה ___.
- מדד ההצלחה: מי, כמה פעמים, תוך כמה זמן.
- הפעולה המרכזית: הדבר האחד, ו־3–5 דרישות.
- מה לא בגרסה הראשונה: רשימת ״אחר כך״.
- מקרי קצה: 2–3 שאלות ״ומה אם...?״.
- המסכים: 2–3, ומה יש בכל אחד.
- איך זה נראה: טקסט, צבעים, ובאיזו שפה.
וכך נראית הבקשה ל־Base44 שיצאה מכל התשובות על מושיקו. השוו אותה ל״בנה אפליקציית טיולים לגיל השלישי״:
בנה אפליקציה בעברית, מימין לשמאל, בשם ״טיול לפי מידה״.
בקצרה: עבור מושיקו, בן 75, שמתקשה בהליכה ופוחד לפספס את מה שחשוב לו, האפליקציה תבנה טיול שמתאים ליכולות ולתחומי העניין שלו, ונדע שזה עובד כשהוא חוזר אליה במהלך הטיול ועומד ב־80% מהתכנון.
למי: מושיקו, בן 75. אוהב לחוות ערים ונופים בחו״ל, במיוחד פסטיבלים ואירועים מקומיים. מעדיף לטייל לבד ולא בטיול מאורגן. מתקשה בהליכה, וכאבי גב ממדרגות מגבילים אותו. לפעמים צריך כשרות.
הבעיה: מושיקו מבזבז זמן על חיפושים, מגיע לאתרים סגורים, לא מוצא שירותים, ומפספס אתרים חשובים. הוא חושש שהגיל יגזול ממנו את ההנאה, ושלא ירגיש שטיול ״בשבילו״.
מתי משתמשים: בעיקר בתכנון, כשבועיים־שלושה לפני הטיול, מהטלפון. במהלך הטיול, חוזרים לאפליקציה להתאמות ולבדיקה שעומדים במסלול.
הפעולה המרכזית: לתכנן טיול בלי בזבוז זמן, ולחזור בשלום בלי כאבי גב.
המסכים: שאלון העדפות ואפיון המטיילים; הצעת מסלול (המסך הראשי), שבה לכל מקום מוצגים שם, שעות פתיחה, נגישות השירותים באזור, רמת קושי בהליכה, קישור לגוגל מפות וקישור ישיר לאתר; ועריכה בזמן אמת, כולל הוספת אילוץ (למשל ״יורד גשם״ או ״כואב לי הגב״) שמציע מיד חלופות.
איך זה נראה: טקסט גדול, צבעים וניגודיות חזקים, כפתורים גדולים, ומעט אפשרויות בכל מסך. השפה פשוטה, חמה ומכבדת.
מקרי קצה: אתר סגור, חלופה קרובה שעונה על הדרישות. בטיול יש צעירים, מתחשבים קודם במבוגר. מסלול מאתגר, מציינים את רמת הקושי בבירור. אין אינטרנט, אפשר להדפיס את המסלול.
מה לא בגרסה הראשונה: מצב אופליין מלא.
הנחיות לבנייה: בנה רק את מה שכתוב כאן, ואל תוסיף מסכים או אפשרויות שלא ביקשתי. התחל מהפעולה המרכזית, וודא שהיא עובדת מתחילה ועד סוף. מלא את האפליקציה בכמה דוגמאות, כדי שאפשר יהיה לראות מיד איך זה עובד. ואם משהו לא ברור, שאל אותי לפני שאתה בונה. אל תנחש.
את כל זה אפשר לעשות לבד, עם דף ועט. ואפשר גם להיעזר בבינה מלאכותית שתשאל אתכם את השאלות, שלב אחרי שלב, ובסוף תכתוב לכם מסמך מסודר ובקשה מוכנה להדבקה ב־Base44.
משתתפים בקורס ״מרעיון למציאות״? יש לכם גישה למאמן האפיון, עוזר אישי שעובר איתכם על שש השאלות, שלב אחרי שלב, על הרעיון שלכם. בסוף הוא כותב לכם מסמך אפיון ובקשה מוכנה להדבקה ב־Base44. למאמן האפיון ← (נכנסים עם סיסמת הקורס)
מילות מפתח: אפיון מוצר · איך לבקש מבינה מלאכותית לבנות אפליקציה · בניית אפליקציה בלי קוד · Base44 · פרסונה · שיטת 5 הלמה · מקרי קצה · גרסה ראשונה · אפליקציית טיולים לגיל השלישי · יזמות לגמלאים · קורס בינה מלאכותית לגיל השלישי · מרעיון למציאות
